סדורו של שבת
לפרש דברי המדרש הלז בטוב טעם ודעת אשר אין לו פי' כלל לפי פשוטו כי מי פתי יסור הנה לחשוב שהקב"ה ח"ו יחפוץ במעשי רשע. וכי לכך צריך לברוא עולם כדי לעבור על רצונו. ולהכעיס לפניו. נקדים לבאר קצת פסוקי תורה נביאים וכתובים ומאמרי חז"ל ומביאורם יתבאר המדרש הזה על נכון ואלה הם. א' לבאר מקרא קודש נאמר בתורה כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאיך. ועוררו רז"ל (סנהד' ק"א ע"ב) וכי מאחר שלא שם חולי רפואה למה. ב' מאמר הקרא (שמואל א כ״ד:י״ד) כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך. ונדחקו המפרשים בפירושם לפרש ענין משל הקדמוני מה הוא ועל מה נקרא קדמוני ג' להבין מאמר אדונינו דהמע"ה (תהילים קל״ט:ו׳-ז׳) פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה אנא אלך מרוחך ואנא מפניך אברח אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך וגו' עד ונפשי יודעת מאוד. ודבריו נפלאו כי משמע מלשונו שיש עולם שכל כזה והוא שכל נפלא ואדם אחר יוכל לה. ואך הוא לא יוכל לה. וממני נשגבה והלא אין בעליוני' ובתחתונים שיוכל לעשות כזאת להיות בורח מלפני המקום וקין בן אדם הראשון עם שהיה נשרש משורש הרע אעפ"כ אמר הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר כלומר שמא מפניך אוכל להסתר כמאמר רז"ל (ילקוט בפ"ז) ואומר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו. ד' מאמר חז"ל (ברכות ד' ע"ב) מפני מה לא נאמרו נו"ן באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב נפלה ולא תוסיף וגו'. במערבא מתרצי ליה הכי נפלה ולא תוסיף לנפול עוד קום בתולת ישראל. א"ר נחמן בר יצחק אפילו הכי חזר דוד וסמכן ברוח הקודש שנא' סומך ה' לכל הנופלים. וכל הענין אינו מובן בפרט מה שאמר חזר וסמכן מה זו הסמיכה ברוח הקודש וכל אלה באחת יבוארו. ע"פ מה שיתפרש מאמר חז"ל (מ"ר בראשית פ' ה') רבי יוחנן פתח אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפיך אמר ר' יוחנן אם זכה אדם אוכל ב' עולמות שנאמר אחור וקדם צרתני. ואם לאו הוא בא ליתן דין וחשבון שנאמר ותשת עלי כפיך והמשכיל יבין שהמדרש הלז אין לו שחר. וכי מה זה בא הכתוב ללמדנו שאם יזכה האדם יאכל ב' עולמות. וכי ח"ו הי' עולה על הדעת לומר שאף אם יזכה לא יאכל משתיהן. וכי לתהו וריק בראם שלא יתן בשכר המצות רק עוה"ב והעוה"ז ינתן ח"ו לעוברי רצונו בדרך העונש בכדי לטורדו מן העולם הבא על דרך הכתוב משלם לשונאיו אל פניו להאבידו כמאמר רז"ל [מסכת ד"א זוטא פ"ב והובא ברש"י עפ"ז] חלילה לומר כן שיברא הקב"ה דבר מוכן לפורעניות לבד. ומן הסתם כשברא שתיהן ודאי לעושי רצונו יתברך להיטב להם בזה ובבא ועוד מה זה ההיפוך של שכר ב' עולמות ליתן דין וחשבון ואם לא ינתן לטובים אלא א' לא יצטרכו חייבים ליתן דין וחשבון אתמהא. אכן יתבאר על פי אשר נשים לב להבין מה שכתוב בכתבי חכמי אמת ובזוהר הק' פעמים רבות. אשר עבור זאת לפעמים מנוקד שם הקדוש הוי"ה בנקודת אלהים. כי הוא מורה על מדת הבינה הידוע ליודעי חן. שהוא בעצמה רחמים גמורים בלי שום תערובת כוחות הדין. רק שמנה דינין מתערין ולכן עיקרא שם הוי"ה רחמים גמורים רק הנקודת הוא מאלהים על שם שמנה דינין מתערין ולהבין הענין על בוריו לקרבו אל שכל האנושי איך רחמים גמורים יהיו דינין מתערין מהם:
בית יעקב על התורה
ויאמר למך לנשיו וגו' כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי. הענין בזה, כי הדורות הראשונים היו נגד מלכות בית דוד. כמו שביאר בזה אאמו"ר הגה"ק ז"ל, כי אדם הראשון נתן מחייו לדוד המלך, כדאיתא בזוה"ק (וישלח קסח.), ולכן לא היה חסרונם מדת כעס שהוא מבחינת חמה, כי מלכות בית דוד הוא מבחינת סיהראריגהעשרים דורות עד אברהם אבינו נתבררו בעשרים מלכי בית דוד כמבואר לעיל פרשה זו אות ז ד"ה וכמו כן.. ולכן טען למך, כי איש הרגתי לפצעי וגו', כי באמת מי שעושה דבר רע אפילו בשוגג, יש עליו ראיה שבשורש נפשו לא טוב הוא, כדכתיב (שמואל א כ״ד:י״ד) מרשעים יצא רשע, ובזוה"ק (תזריע מט:) גם בלא דעת נפש לא טוב (משלי י״ט:ב׳) שהעושה פעולה רע בלא דעת סימן הוא על נפשו שלא טוב הוארידעיין מי השלוח ח"א פרשת משפטים ד"ה והאלקים, סוד ישרים עה"ת מכתי"ק פרשת משפטים ד"ה ולהיות בענין זה, תפארת יוסף פרשת נשא ד"ה וידבר ה'.. אבל מי שמבורר במדה אחת ואירע לפניו מכשול אין בו עון. ולכן השיב, כי איש הרגתי לפצעי, היינו שהוא בלשון תמיה, האם הרגתי את תובל קין וקין היה בסבת החסרון שנמצא בי בשורש במדת כעס (כי פצעי מורה על החסרון), לא כן הוא, כי בשורש נפשי, לא נמצא בי החסרון מכעס (כמבואר לעיל). והשיב לו השי"ת, שודאי כן הוא, שנמצא בו בעומק החסרון מכעס (וכמו שנתבאר לעיל ענין ע' וענין עא):